סמולנסק דיאמונד (ישראל) בע"מ ואח' נ' בנאי ואח'

החלטה

המחלוקת המונחת בפני, עניינה בסכום התשלום החודשי שיושת על חייב, יהלומן לשעבר אשר עד כה לא הושת עליו צו תשלומים. בכתבי טענותיו ובמהלך הדיון, טען המנהל המיוחד לסדרה של תמיהות בהתנהלות החייב, ובעיקר בכל הנוגע ליחסים בינו לבין חברה שלכאורה השתלטה על מניותיו בחברה שהקים, וכעת הפכה למעסיקתו. נוכח החשד כי מדובר במסווה להתנהלות עסקית של החייב, וכן נוכח אי הגשת דוחות חודשיים, טוען המנהל המיוחד כי יכולתו של החייב גבוהה ביותר, ואי לכך יש לחייבו בתשלום חודשי בסך הגבוה במיוחד של 50,000 ש"ח לחודש.

החייב מתנגד לאמור לעיל, והציע להמשיך ולשלם סך חודשי של 1,500 ש"ח, אותו לטענתו שילם מרצונו ממועד צו הכינוס ואילך. לשיטתו, הסכום שעותר המנהל המיוחד להשית עליו הוא עונשי במובהק, ולמעשה כלל אינו מתאים ליכולתו האמיתית, שהיא פחותה בהרבה. לשיטת החייב, הרי המשכורת שהוא מקבל נמוכה בהרבה, בית המידות בסביון, שהיה ברשותו, נמכר זה מכבר ומומש לטובת נושה מובטח, שטרם נפרע כדי מלוא נשייתו, ואף הגיש תביעת חוב על היתרה.

עיינתי בטענות הצדדים וכן בתגובת כונס הנכסים הרשמי, ולאחר שנערך דיון בו השלימו את הצדדים את טיעוניהם בע"פ, ניתנת החלטתי זו;

1.עקרון היסוד, העומד בבסיס הדינים וההלכות העוסקות בתשלום חודשי, אכן שולל שימוש במכשיר זה כמכשיר עונשי גרידא. לעניין זה, אין צורך להכביר מילים, כי אי עמידה בצו עשוי להשית על החייב סנקציות כבדות, כולל מאסרו עד שיתרצה וישלם את המגיע ממנו – ובוודאי שאין מקום ולא ניתן להעלות על הדעת מצב בו חייב יאסר בגין צו שאינו הולם כלל ועיקר את יכולתו, והושת עליו אך בשל מורת רוח של המנהל המיוחד או בית המשפט מהתנהלותו.

עם זאת, וכפי שהובהר אף בפסקי הדין עליהם מסתמך המנהל המיוחד, הרי במצבים קיצוניים של אי-שיתוף פעולה מצד החייב, בתוספת ראיות פוזיטיביות לרמת חיים גבוהה שהוא מנהל הלכה למעשה, תתכן פסיקת סכום גבוה בדרך של מעין אומדנה, בהתאם לראיות שהובאו על רמת החיים של החייב.

2.אלא מאי? בנסיבות המקרה, חרף העובדה כי כמה מהחשדות שמעלה המנהל המיוחד אינם מופרכים, הרי שחסרות עדיין ראיות לכאורה במשקל ואיכות מספיקה, אשר יהפכו את התיק לשווה-ערך למה שנידון בעניין יורם גיל ורחל סופר-סייג.

כך למשל, בפרשיית יורם גיל, הובאה מסכת שלמה של ראיות לכאורה אודות רמת חייו מנקרת העיניים של החייב, לרבות מקום מגוריו היוקרתי, בילוי חוזר ונשנה במסעדות יוקרה, לימודים במוסד העולה עשרות אלפי שקלים בשנה, ועוד. תמונה דומה הצטיירה אף בפרשת סופר-סייג, שם חיה החייבת בבית מידות, והתגלתה תמונה עובדתית מפורטת ועגומה ביותר, כפי שתואר במפורט בפסק הדין הרלוונטי, הן בעניין העסקאות והעברות הנכסים בהן היא מעורבת, והן בעניין רמת חייה. להשלמת התמונה, ראוי לציין, כי הסכום המבוקש כאן גבוה מזה שהושת בפרשיית יורם גיל, ועולה ביותר מפי שלושה על הסכום שהושת בפרשת סופר-סייג.

3.יוצא, כי בטרם ניתן יהיה לדון בבקשה כה מרחיקת לכת, יהא על המנהל המיוחד לחקור את החייב כדבעי, ולגבש מסכת ראייתית מספיקה בחומרתה לשם כך. עם זאת, ונוכח התמונה המצטיירת לפיה החייב לא טרח לשתף פעולה באורח מלא, הרי טוב יעשה החייב אם יתן דעתו כי בזו הפעם הוא מחוייב לא רק בהתייצבות לחקירה, אלא בהבאת מלוא המסמכים, כולל בעניין יחסיו עם החברה הזרה וגורמים רלוונטיים אחרים, בהגשת דוחות חודשיים מפורטים אודות הכנסות והוצאות, ובמתן מענה מלא ולא מתחמק לכל שאלותיו של בעל התפקיד.

לא יעשה כן, הרי שאף אם לא בהכרח יושת עליו תשלום חודשי בסך 50,000 ש"ח, הרי שהחייב מסתכן הן בהשתת תשלום גבוה בדרך של אומדנה, בהתאם למה שיעלה בידי המנהל המיוחד לגבש, והן בסנקציות אודות עצם העדר שיתוף פעולה מלא, ובעיקר אמורים הדברים בדוחות מלאים ומפורטים, שהגשתם היא חובה עצמאית וראשונה במעלה.

4.בשלב זה, ונוכח מה שעלה בדיון, ישא החייב בתשלום חודשי זמני בסך 3,000 ש"ח, סכום זה תואם את הצעת הכנ"ר בדיון שכנגדה החייב לא מיחה, כאשר תשלום קבוע יקבע בהמשך, בהתאם לממצאי החקירות שיערוך המנהל המיוחד, כמו גם המסמכים שימציא החייב ומידת הצלחתו לספק תמונת מצב עובדתית מלאה וכנה אודות עיסוקיו.

אי לכך, יתכבדו הצדדים וינהגו בהתאם להחלטתי זו; טוב יעשו, אם ינצלו את ההזדמנות לדבר ביניהם ולהגיע לפתרון מוסכם אשר יסייע לקדם את תיק פשיטת הרגל לטובת החייב ונושיו גם יחד.

ניתנה היום, ח' אב תשע"ג, 15 יולי 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: